שנת הלימודים האקדמית הנוכחית עומדת בסימן לימודים מרחוק, עם קמפוסים מיותמים וכיתות ריקות, לפחות בינתיים. מערכת אנשים ומחשבים זימנה לשיחת זום כמה מראשי הפקולטות להנדסה ומחשבים באוניברסיטאות ובמכללות, ובכירי אקדמיה נוספים, כדי לשאול אותם כיצד מלמדים השנה את מקצועות המדעים מרחוק, איך תיראה שנת הלימודים וכיצד שומרים על איכות הלמידה, במטרה שלא לפגוע בסטודנטים. בפרק זה, החמישי בסידרה: פרופ' גדי אריאב, הפקולטה לניהול על שם קולר, אוניברסיטת תל אביב, מוותיקי ה-IT, המשמש כיו"ר ועדת האיתור לתחרות המנמ"ר המצטיין של אנשים ומחשבים.

כיצד אתה רואה את השפעת הקורונה על ההוראה באקדמיה?

"אין ספק שהייתה לנו שנה מאוד מאתגרת, שבה עברנו בן לילה מהוראה פרונטלית להוראה מקוונת. אבל בינתיים התגבשה ההכרה, ששנת הלימודים הזאת תהיה דומה למה שחווינו בסמסטר ב'.

צריך להבחין בין שני הרכיבים של התוכנית האקדמית בתחומי מערכות מידע ומדעי המחשב. יש רכיב של הכשרה מקצועית ויש רכיב אינטלקטואלי של תוכנית אקדמית. הרכיב האינטלקטואלי סובל מחוסר האפשרות לקיים דיון ושיחה עשירים. ברכיב המקצועי התחום הוא יוצא דופן בעולם האקדמי, כי הסביבה המקוונת היא הסביבה הטבעית ללימודי הטכנולוגיה. בנוסף, הביקוש לכישורי פיתוח תוכנה הגיע לשיא כיום – 50% מההשקעות ההוניות של חברות אמריקאיות הן במו"פ תוכנה.

ממה שאנחנו רואים במשבר התעסוקתי בצל הקורונה, יש אבחנה ברורה בין אלו שעברו הכשרה ולמדו, ויכולים להתנייד בין תפקידים שונים, לבין כאלו שהם חסרי ההשכלה מקצועית. חסרי ההשכלה בדרך כלל שייכים לאוכלוסייה המוחלשת והם גם הנפגעים הבולטים ביותר מהקורונה, וזה בא לידי ביטוי במספרים.

באקדמיה מתקיים דיון ער ומעניין לגבי ההשלכות שאולי יתגלו בעתיד לגבי היכולות המקצועיות של סטודנטים, שההכשרה שלהם והלימוד שלהם לתארים נעשתה בלימוד מרחוק. זה עוד יתברר".

כיצד השפיעה הקורונה על מצב ההרשמה אצלכם?

"בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב התמונה הכללית היא של גידול מובהק במספרי הלומדים. אבל צריך להבחין בין התכניות השונות, למרות שבכל המסלולים ההתייחסות לטכנולוגיה היא מנקודת המבט העסקית. אנחנו מקיימים תוכניות בתחום טכנולוגיות המידע ומערכות המידע גם בתואר הראשון, בדגש טכני, וגם בתואר השני, בדגש עסקי ומחקרי.

בתואר הראשון יותר מ-100 סטודנטים מתוך ה-500 שלומדים בתוכנית לוקחים מקבצי קורסים בתחומי ביג דטה ואנליטיקה. הסטודנטים מצביעים ברגליים ומנצלים את ההיצע האוניברסיטאי ובוחרים תואר דו-חוגי, שמשלב לימודים בחוג למדעי המחשב ובחוג לניהול.

בלימודי תואר שני ניהולי, מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד במסלול ה-MBA למעשה כמעט שולש, ועלינו מ-320 לכ-850. במסגרת ה-MBA הבחירה בהתמחויות אצלנו גמישה, אבל אנחנו חווים עניין רב במסלול הדטה. במסלול המחקרי – M.Sc בתחום מערכות המידע לומדים השנה 66 סטודנטים, כמעט פי שניים ממספר הלומדים לפני 3-4 שנים, ו-20 יותר מאשר בשנה שעברה. עומס ההוראה שלנו רב".

כיצד מלמדים אצלכם בזמן קורונה במסגרת לימודים מרחוק?

"אפשר לומר, שכעת, אחרי ניסיון שהצטבר תוך כדי התארגנות בשנה שעברה, ישנה איזושהי נינוחות טכנולוגית, אולי גם בגלל ההרמוניה בין התוכן והערוץ וגם בגלל האוכלוסייה הבוגרת שאנחנו פוגשים בלימודי המוסמך.

אבל יש דבר נוסף שהוא חשוב לא פחות בעיניי: איבדנו את המפגשים הבינאישיים בקפטריה, במסדרונות, בין ההרצאות ובמפגשי נטוורקינג שמהם נולדים לא מעט רעיונות ומיזמים, בפרט אלה שלא תוכננו מראש. לדעתי – ולדעת רבים אחרים – זהו ביטוי להשפעה הלא טובה של הקורונה בעולם האקדמי וגם בעולם העסקים. הבסיס האמפירי לתחושה הזאת מתחיל להצטבר.

אנחנו מנסים לתת לכך מענה, לא לאבד את זה לגמרי, באופן וירטואלי, אבל ללא ספק, אפשר לומר שגם האקדמיה וגם התעשייה חווים חוויות קשות".

הפוסט כיצד משלבים לימודי מדעים בפקולטה לניהול באונ' ת"א בזמן הקורונה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה השבוע עוד דיון בנושא תעודות הזהות החכמות והיישומים הביומטריים. זהו הדיון השני של הוועדה בהרכבה הנוכחי, והטרי למדי, שעוסק בפרויקט השערורייתי הזה, שהוא אחד ממחדלי הניהול הגדולים ביותר של פרויקטים ממשלתיים שידעה מדינת ישראל.

חוק תעודות הזהות החכמות נחקק ב-2009 והיה אמור להיות מיושם במלואו כבר מזמן, אבל כעת, בנובמבר 2020 – כ-11 שנים אחרי – אנחנו עדיין נמצאים בפיילוט, שאמור להסתיים באוגוסט 2022. כלומר: בעוד קרוב לשנתיים (!).

הדיון שנערך השבוע עסק פחות במחדל ויותר בשאלה מהם היתרונות שמהם נהנים 3.5 מיליון האזרחים שמחזיקים בתעודה חכמה עם שבב ביומטרי, שהם 41% מאוכלוסיית היעד שאמורה להתחיל לשאת אותן עד אוגוסט 2022. מה הם מקבלים שאלה מאתנו שעדיין יש להם את תעודות הזהות הישנות הכחולות – לא.

כדי להשיב על השאלה הזו צריך ללכת אחורה. יש לזכור שבמקור, בתחילת שנות ה-2000, ההחלטה לצאת למכרז להנפקת תעודות חכמות ולחקיקה נועדה לכמה מטרות, כאשר המרכזית שבהן היא מניעת זיופים של התעודות מנייר. הדרישה הגיעה בכלל מהשב"כ, כחלק מהמאבק במחבלים מתאבדים, שנכנסו למרכזי ערים ופוצצו אוטובוסים, ובדיעבד התברר שחלקם הסתנן לישראל על ידי שימוש בתעודות מזויפות. המטרות הנוספות שהוגדרו על ידי הממשלה הן הרחבת השירותים הממשלתיים לאזרח והפיכת ישראל למדינה דיגיטלית, כיאה לאומת הסטארט-אפ.

כאוס גדול

בישיבת הוועדה השבוע נמסרו נתונים שאסף מרכז המחקר של הכנסת, שעל פיהם המטרה היחידה שהושגה עד כה מהתעודות החכמות היא ההזדהות בפני גורמים כגון המשטרה, רשויות ביטחון אחרות ונותני שירותים – וגם זה באופן חלקי בלבד.

בשאר ההיבטים, תעודת הזהות החכמה לא שונה מהתעודה ה-"רגילה", שכן המטרות הנוספות שהגדירה הממשלה בהחלטה להנפיק את התעודות הללו רחוקות ממימוש. כך, בעוד שבממשלה רצו, כאמור, שהתעודה החכמה תשמש לכל אזרח לקבלת מגוון שירותים ממשלתיים ואחרים אונליין, מהנתונים התברר שיש כאוס גדול: אזרחים רבים אמנם נכנסים לשירותים המקוונים של הממשלה, אבל רובם המוחלט עושה זאת מטלפונים ניידים או ממחשבים, ולא מהתעודה החכמה. רק 0.7% (שבע עשיריות האחוז!) מהנכנסים לשירותים אלה עושים זאת באמצעות התעודה החכמה.

הסיבה העיקרית לכך היא שכדי להשתמש בתעודה החכמה צריך האזרח הפשוט להצטייד בקורא כרטיסים ולהיכנס באמצעות סיסמה, שיש לזכור אותה בכל פעם. הסרבול הזה הוא חלק מהחלטה שהתקבלה ב-2013. אלא שמאז העולם התקדם והתעודה החכמה כבר הפסיקה מזמן להיות כזו. לכך יש לצרף נתון מקומם נוסף: מסתבר שהתעודות החכמות שמונפקות כיום הן מדור א'. ברשות האוכלוסין אמנם נערכים לייצור דור ב', שאמור להיות נגיש ושימושי יותר, אבל זה מתוכנן להיות רק ב-2022.

אם חשבתם שמה שרשום מעלה הוא הכול, טעות קשה בידיכם: בבית הדפוס שמנפיק את "הגלמים" – התעודות שהשבבים החכמים הוטבעו עליהן – מונחים כאבן שאין לה הופכין יותר ממיליון תעודות שטרם הונפקו. האפשרות לגרוס אותן מפחידה את מקבלי ההחלטות בממשלה, כי להערכת גורמי רשות האוכלוסין, מדובר ב-40 מיליון שקלים שייגרסו יחד אתן, ולכו תמצאו בעל סמכות בעל אומץ לעשות זאת, לקראת המעבר לדור ב'. בפרט לא בתקופה של משבר כלכלי כמו הקורונה.

המשך של התנהלות עקומה

הכאוס לא מפתיע. הפרויקט הלאומי הזה נוהל לאורך כל הדרך בצורה עקומה, כאשר כמו במקרים רבים, אנשי הטכנולוגיה עשו את העבודה בצורה הכי טובה שהם יודעים, אבל גם מקבלי ההחלטות עשו את העבודה בדיוק באותו האופן. אלא שעוד שהעבודה של אנשי הטכנולוגיה היא חדשנות ושיפור השירות לאזרח, ה-"עבודה" שמקבלי ההחלטות עושים בפועל – וכאמור, הכי טוב – היא לא להחליט, לא לקדם את הפרויקט ולגלגל אותו משר לשר, כי כולם הבינו שיש בו פוטנציאל לשערורייה ציבורית. אז מה הם עשו? ישבו ולא עשו.

אלא שהחלטה אחת שכן התקבלה תרמה תרומה משמעותית לא פחות לתקיעת הפרויקט: להוסיף לתעודה החכמה את השבב הביומטרי, שלא היה חלק ממנה במקור, ולהקים את המאגר הביומטרי – מה שהוביל להתנגדות ציבורית נרחבת.

השורה התחתונה: זה לא הדיון הראשון בכנסת בנושא התעודות החכמות, ו-ודאי שלא האחרון. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה דיונים רבים בנושא תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי, לאורך הכנסות האחרונות (אם לא מחשיבים את הכנסות שנבחרו בבחירות 2019 א' ו-ב', שהיו קצרות מאוד). התסכול הוא שכמעט בכל הרכב ועדה ובכל דיון בנושא מעלים את אותן הבעיות ואותם האתגרים, ומדיון לדיון אין כמעט התקדמות. לא יהיה זה מוגזם להעריך שגם לדיון הבא שתקיים הוועדה בנושא – היא או כל ועדה אחרת, יגיעו אותם האנשים עם אותן התשובות, ורק מי שבאמת צריך לשבת שם ולומר: אני אחראי, אני טעיתי – כמובן ששוב לא יגיע. בישראל הרי אין תרבות של קבלת אחריות, במקרה הטוב מתנצלים וגמרנו, ובמקרה הרע, והנפוץ יותר – גם זה לא.

הפוסט התעודות החכמות – הגולם שקם על יוצרו, ומי צריך את זה בכלל? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ג'ו ביידן, הנשיא הנבחר של ארצות הברית, זכה אתמול (ש') והיום לשורת ברכות – החל מראשי מדינות (כולל בנימין נתניהו שלנו, גם אם באיחור), עבור במנהיגים עסקיים וכלה בסלבריטיז ובאנשים "פשוטים" – באמריקה ומחוצה לה. בין אותם מברכים היו כמה מבכירי תעשיית ההיי-טק. אלא שלא כולם, לפחות עד לרגע זה. זאת על אף שקליפורניה, שם נמצא עמק הסיליקון, היא מדינה כחולה בדרך כלל, וגם הפעם תושביה הצביעו ברוב גדול למועמד הדמוקרטי.

הסיבות לכך שמנכ"לי רבות מחברות ההיי-טק הגדולות לא פרסמו ציוצי ופוסטי ברכה לנשיא החדש הגיוניות, ובפרט המרכזית שבהן – הנשיא הישן, דונלד טראמפ, ממשיך לכהן עוד חודשיים וחצי, וזה פרק זמן שאפשר לעשות בו הרבה פעולות שעלולות לפגוע בהן.

אבל כאשר ביידן יכנס לבית הלבן ויתחיל בכהונתו, סביר להניח שאחד הנושאים שיעמדו על סדר יומו העמוס יהיה שיקום מעמדה של ארצות הברית ועליונותה הטכנולוגית, שנפגעה מאוד בשנים האחרונות, בין היתר כתוצאה ממלחמת הסחר שפרצה בין ארצות הברית של קודמו, דונלד טראמפ, לבין סין.

חשוב לציין שמערכת היחסים של טראמפ עם ראשי עמק הסיליקון ידעה עליות וירידות. בשנתיים הראשונות, הנשיא, שהוא במקורו איש עסקים (אם כי מהלואו-טק – מתחום הנדל"ן), היה טוב להיי-טק האמריקני. הוא הצליח חלקית לממש את הבטחת הבחירות שלו להחזיר את כוח העבודה לארצות הברית, להשקיע בתשתיות ובייצור. הדבר בא לידי ביטוי בבורסה, שחייכה לבעלי המניות של חברות אלה. אלא שמלחמת הסחר, כמו גם המשבר הכלכלי החמור של הקורונה, הכבידו על היכולת של ארצות הברית להתמודד עם התחרות מסין.

דאגה מהמצב – עכשיו ובטווח הרחוק

צריך לומר שלמרות זאת, ערב הבחירות, המניות של חברות ההיי-טק הגדולות – מיקרוסופט, אמזון, אפל, גוגל ואחרות – הראו ביצועים יפים, וכך גם, ברוב המקרים, התוצאות הרבעוניות האחרונות שהן דיווחו. אבל אנשי היי-טק רבים בארצות הברית מודאגים מהמצב וממה שיהיה בהמשך. שנות טראמפ הביאו את הכלכלה והחברה האמריקניות למקומות לא מחמיאים בדירוגים שונים: כך, למשל, במדד בלומברג של הכלכלות החדשניות, שפורסם בתחילת השנה, לפני הקורונה, דורגה ארצות הברית במקום ה-29, בעוד שסין – במקום ה-15, ובדירוג המדינות בתחום החינוך היא הגיעה למקום ה-47. גם במבחני הפיזה, שהקוראים הישראלים מכירים מהתוצאות העגומות של תלמידינו בהם, תלמידי ארצות הברית לא הראו כל שיפור. הצעירים הסינים נמצאים הרבה לפניהם בתחומי המתמטיקה והמדעים – מהתחומים המרכזיים שמבחנים אלה מודדים.

כמו הקורונה, גם כאן טראמפ טוען שהמצב הוא באשמת הסינים. אלא שערב הבחירות התבטאו כלכלנים בארצות הברית ואמרו שטענה זו לא נכונה ושהשקעות רבות יותר של הממשל האמריקני והמדינות השונות במחקר יביאו לתוצאות טובות יותר מול מדינת הענק האסייתית.

ימשיך את מדיניות קודמו בענייני ההיי-טק? הנשיא הנבחר של ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock

ביידן יצטרך לתת את דעתו גם להמלצות של מועצת ה-IT האמריקנית, שהתכנסה ממש סמוך לבחירות והצביעה על שורה של צעדים שהממשל צריך לעשות כדי לקדם תהליכי חדשנות בפעילותו, ולהפוך אותו לדיגיטלי ומתקדם יותר, בין היתר כדי ללעזור בהשתלטות על מגפת הקורונה – משימה שאותה הוא הגדיר אמש בנאום הניצחון שלו כראשונה במעלה.

מה תהיה ההשפעה על ההיי-טק הישראלי?

באופן טבעי, אנחנו, בישראל, שואלים האם לשינוי השלטון בבית הלבן תהיה השלכה כלשהי עלינו, או יותר נכון אילו השלכות יהיו עלינו. השאלה הזאת נשאלת בדרך כלל ברמה המדינית-ביטחונית, אבל היא רלוונטית גם להיי-טק. ארצות הברית היא בין השווקים המרכזיים, אם לא ה-מרכזי, של חברות ההיי-טק הישראליות – הסטארט-אפים ואלה הגדולות יותר. בלא מעט תחומים בשוק האמריקני יש לחברות טכנולוגיה ישראליות מה להציע, למשל בתחום הבריאות הדיגיטלית, בקלינטק וביישומים שמאיצים תהליכי דיגיטציה במגזרים שונים. כאן ישפיעו, בין היתר, המעשים שיעשה ממשל ביידן בכל הנוגע לרגולציה, המדיניות שלו בעניין אשרות עבודה לאנשי וחברות היי-טק מישראל והאם הוא ימשיך את הקו של טראמפ – להחזיר את המשרות לארצות הברית ולחזק את התעשיות המקומיות.

השורה התחתונה: ביידן יצטרך להגדיר מחדש את מערכת היחסים של הבית הלבן עם ראשי חברות הטק הגדולות, במיוחד לאור החיכוכים עם טראמפ, ובמקרה של שנואות נפשו – הרשתות החברתיות ואמזון – גם המתקפות וניסיונות ההשתקה. האם ביידן ימשיך את הקו הנוקשה של הנשיא הנוכחי או שמא, כמו שאמר בהקשר אחר ממונה הקורונה (היוצא), פרופ' רוני גמזו, הוא ינסה לכרות חוזה חדש עם בכירי עמק הסיליקון? צריך להמתין ולעקוב.

הפוסט המשימה של ביידן: להחזיר לאמריקה את העליונות הטכנולוגית שלה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"האתגר של מנהלי אבטחת מידע וסייבר בארגונים הוא לדעת לאתר בזמן את ידיעת הזהב מתוך ים ההתרעות שמתקבלות כל הזמן מכל מערכות השו"ב, ולפעול בזמן ובהתאם. היכולת לקבל החלטה נכונה, שיש לה משמעויות רבות על פעילות הארגון, היא לא אנושית וכמעט בלתי אפשרית", כך אמר בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי.

דולב דיבר במפגש שנערך באחרונה של פורום מנהלי אבטחת המידע והסייבר של אנשים ומחשבים CSC. נושא המפגש היה "מישהו הזיז את המידע שלי", והוא עסק אתגרי אבטחת המידע במציאות של חוסר ודאות, כמו התקופה הנוכחית של משבר הקורונה.

לדברי דולב, "חוסר היכולת לאתר את המידע הנקודתי הוא תופעה כלל עולמית. בכדי לעשות זאת, הוא צריך לבצע שורה של פעולות, כולל לפעמים "להוריד את השאלטר" על מערכות המחשוב. מדובר במהלך דרמטי, שלמנהל האבטחה יש מעט מאוד זמן לקבל החלטה האם לעשות אותו. זה תלוי לא מעט בניסיון שיש לו ובהבנה של משמעות המעשה, ומה הנזק שייגרם אם הוא לא יעשה זאת".

מה לעשות? לעשות!

"אנחנו מטפלים בהרבה מתקפות על ארגונים, והשאלה האם הייתה ידיעת הזהב ומה היא הייתה תמיד עולה בתחקירים שנעשים לאחר ביצוען, אבל זוהי חוכמת הבדיעבד", אמר. "כאשר אנחנו נשאלים מה בכל זאת ניתן לעשות, יש מספר תובנות שחשוב להבין אותן, ואולי הן יעזרו למנוע את ההתקפה הבאה".

"הדבר הראשון", אמר דולב, "הואר שצריך להבין שהתוקף יחפש חולשות במערכות, שחשופות לאינטרנט. הוא תמיד ימצא שרת עם חולשת אבטחה, כזה שלא נחשב קריטי, ודרכו הוא יחדור למערכות הארגון".

הוא הסביר ששאלת זהות התוקף היא שאלה חשובה. "אם הוא איראני, הוא ינסה לחבל במערכות, אבל אם מטרת התקיפה היא כופר, כאן הארגון עלול למצוא את עצמו בבעיה עוד יותר רצינית", אמר.

לדברי דולב, אחד המקומות החלשים בארגונים הוא ה-Active Directory – מערכת שכוללת סט של כלים לניהול רשתות, משתמשים ועוד. "כאשר התוקף מצליח להגיע למערכת זו, הוא יכול לגרום לביטול מעקב אחר לוגים של משתמש מסוים על ידי מחיקת סימון פשוט בה. מרגע שהוא מחק את האפשרות הזו, יהיה קשה מאוד לעקוב אחר תנועותיו", אמר. "מנהל האבטחה צריך לבדוק מדי פעם אם אף אחד לא ביטל סימון לוגים של משתמשים".

היה ונתגלתה התקיפה, יש, לדברי דולב, חשיבות לביצוע שורה של פעולות מיידיות, שנועדו לזהות את מוקדי התקיפה. מעבר לחדרי מצב שפועלים עד לפתרון הבעיה, יש לדולב עצה נוספת: "מומלץ לארגונים להתקין מערכת EDR (ר"ת Endpoint Detection & Response) – פלטפורמת אבטחה, זיהוי ותגובה של נקודות קצה".

האם יש מודעות רבה יותר כיום בארגונים לאבטחת מידע? תשובתו של דולב לשאלה זו היא: "יש שינוי, אבל עדיין, הרבה ארגונים מגבירים את המודעות אחרי אירוע שהם חווים, ואז העלויות רבות מאוד".

משטח התקיפה עולה בעקבות העבודה מהבית

דובר נוסף בכנס היה גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר בקבוצת רייזון ויו"ר ועדת התכנים של פורום CSC. הוא אמר כי "העולם החדש שנוצר בגלל הקורונה שונה ומייצר אתגרים חדשים למנהלי אבטחת המידע. המעבר לעבודה מהבית יוצר משטח התקפה הרבה יותר גדול ורחב לכל התוקפים למיניהם. סביבת העבודה במחשבים שנשענים על הרשת הביתית אינה מאובטחת באותה רמה כמו שמאובטחים המחשבים בארגון, וזה מהווה אתגר לא פשוט למנהלי אבטחת המידע".

גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר בקבוצת רייזון. צילום: יניב פאר

מזרחי הוסיף ש-"ההאקרים תמיד יחפשו את הנקודה החלשה במערכות המחשוב כדי לחדור לארגון, וזאת לא חייבת להיות התקפה ישירה על המחשב של העובד. ברגע שהתוקף מצליח להיכנס, הוא מייצר תסריטים שונים, שלא ניתן בכלל לדעת שהוא חדר לארגון".
לדבריו, "כלי ההגנה הארגוניים הקיימים לא מספקים הגנה לחשבונות פרטיים ואסור לארגונים לחדור לחשבונות אלה. סטארט-אפים יכולים להיכנס לתחום הזה ולפתח פתרונות כאלה".

בהרצאתו שיתף מזרחי בתקלת חומרה שהייתה לו באחד מהטלפונים הניידים של הארגון, שלא ניתן היה לברר מה סיבתה, והיא גרמה לאובדן מידע יקר שהיה על המכשיר. "זאת, על אף שאני מקפיד מאוד על כל תהליכי הגיבוי ושמירת מידע במערכות מקבילות. לכן, המסקנה שלי היא שכל אחד צריך להיות מוכן לתקלות בלתי צפויות, שיגרמו לאובדן מידע, מבלי שניתן יהיה להתגבר עליהן".

הפוסט "האתגר של מנהל האבטחה: לאתר את ידיעת הזהב שמתריעה על התקפה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"החיבור בין הסייבר להמשכיות העסקית בארגון קריטי תמיד, אבל במיוחד בתקופת הקורונה. התרבות הארגונית משתנה לנגד עינינו: אנחנו נמצאים בעולם חדש, והיערכות אליו מראש מאפשרת שלא לוותר על רמות האבטחה", כך אמרה אביבית קוטלר, מנהלת הגנת סייבר והמשכיות עסקית בכלל ביטוח. לדבריה, "החיבור הזה הוא חלק מההיערכות שלנו. בסיטואציה של היום אנחנו חייבים לקבל מידע, התראות ועדכונים כל הזמן. אנחנו רעבים למידע. על סמך זה אנחנו יודעים לאתר את הסכנות, ולפעול בהתאם".

קוטלר דיברה במפגש של פורום מנהלי הסייבר ואבטחת המידע CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. בהרצאתה היא התמקדה בהיבטים השונים של ניהול סיכונים מאז שפרצה מגפת הקורונה, ובחשיבות של השילוב שבין מודיעין סייבר, שמזרים מידע ממקורות שונים, להקפדה על תהליכים טכנולוגיים וארגוניים, לטובת הבטחת המשכיות עסקית ושמירה על המידע.

"כאשר מדובר בחברה פיננסית כמו כלל ביטוח, הרי שחלק מהתהליכים בה שקשורים באבטחה וניהול סיכונים נמצאים תחת רגולציה", ציינה קוטלר. "יש חוזר רגולטורי להגנה על סייבר שמגדיר את הכללים, אבל בפועל הוא מאפשר לכל ארגון לנהל את הסיכונים שלו, בצורה עצמאית, על ידי נהלים שכל ארגון מגדיר לעצמו".

"יכולת התפקוד במשבר תלויה בעבודה שנעשית לפני כן"

לאורך ההרצאה חזרה קוטלר והדגישה שיכולת התפקוד של ארגון – בכלל ובתקופות משבר כמו הקורונה בפרט – היא פונקציה ישירה של עבודה שוטפת, שמבוצעת כל ימות השנה. היא העידה על כלל ביטוח כי "הנהלים שמתורגמים לתהליכים טכנולוגיים ויורדים עד לרמת האנשים שמתחזקים את המערכות הם חלק מהעבודה השוטפת, היום יומית, שלנו".

"בשעת משבר", הוסיפה, "כל תהליכי העבודה בארגון משתנים, וגם אם אין פגיעה טכנולוגית, עדיין יש צורך לספק לעובדים אפשרות לעבוד מרחוק – שזה אתגר שגם הוא דורש היערכות מראש והבטחה של רמת אבטחה סבירה. גם כל תהליכי הגיבוי והשחזור חייבים להיות מסודרים ומוכנים מראש, כחלק מהיערכות הארגון לעבודה בתקופת משבר".

קוטלר ציינה נושא נוסף שעליו שמים דגש בכלל ביטוח – מודעות העובדים לסייבר ולהמשכיות עסקית. "דיברנו על כך עם העובדים לפני הקורונה, ואנחנו עושים זאת גם כעת". עם זאת, היא אמרה כי מדובר מורכב, כי עובדים רבים מבצעים את עבודתם מהבית.

הפוסט "החיבור בין סייבר להמשכיות עסקית קריטי – במיוחד בתקופת הקורונה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סטארט-אפים שפיתחו טכנולוגיות בשלל עולמות, בהם האוטומוטיב, הסייבר וכמתבקש מתקופה זו – הבריאות, משתתפים בימים אלה במחזור הנוכחי, ה-11 במספר, של מאיץ הסטארט-אפים אלפא זון של יבמ (Alpha Zone IBM). החברות, שכולן עברו את שלב הסיד, נהנים מהמנטורינג, הטכנולוגיות והקשרים שהענק הכחול יספק להן.

התוכנית, שהמחזור הנוכחי שלה החל בשבוע שעבר, נמשכת כמעט חצי שנה – 24 שבועות, ליתר דיוק, והפעילות במסגרתה מסייעת לחברות המשתתפות בפיתוח המוצרים וביצירת קשרים. בנוסף, התוכנית כוללת ליווי טכנולוגי ועסקי, שימוש חופשי במוצרי התוכנה וכלי הפיתוח של יבמ בענן, בשווי של עד 120 אלף דולר, וגישה לשירותי ייעוץ המבוססים על הידע והניסיון של מאות אנשי טכנולוגיה, חוקרים, מפתחים ומומחי תעשייה שהענק הכחול מעסיק. במסגרת התוכנית מציגה יבמ את החברות המשתתפות בפני משקיעים וקרנות, מסייעת בהגשת תוכניות ובקשות למענקים מרשות החדשנות, ומחברת אותן למנטורים ואנשי תעשייה מובילים בארץ ובחו"ל.

אורי חייק, סמנכ"ל הטכנולוגיות ביבמ ישראל. צילום: אור קפלן

אורי חייק, סמנכ"ל הטכנולוגיות ביבמ ישראל, הדגיש את החשיבות של תוכניות כמו אלפא זון בכלל ובתקופות כגון זו של הקורונה בפרט. "על רקע המשבר העולמי שיצר נגיף הקורונה, מדובר בחלק מהאצת החדשנות והיזמות הישראליות וסיוע לסטארט-אפים לממש את הפוטנציאל שטמון בהם".

החברות שנבחרו להשתתף במחזור הנוכחי

קוגנטה
מייסדים-משותפים: עמיעד סולומון ודני עצמון. סמנכ"ל הטכנולוגיות: גיא צפריר.

קוגנטה עוסקת בתחום הסימולציות לרכבים אוטונומיים ומערכות ADAS. החברה בנתה מערכת סימולציה שמאפשרת פתרון מקיף על מנת לאמן רכב אוטונומי או לבדוק מערכת ADAS. המערכת משלבת מידול סביבה מדויק של ערים וכבישים עם הסיטואציות השונות של נהיגה.

אובו אוטומוטיב
מייסד: גלעד זלוטקין.

אובו אוטומוטיב (Ovo Automotive) מציעה לחברות בתחום המוביליטי, יבואני רכב וציי רכב פלטפורמת ענן לאינטראקציה עם הנהג בעידן המכונית המקושרת. בעזרת המוצר של החברה, הלקוחות יכולים להריץ ולשדר כל אפליקציה שיבחרו ישירות מהענן למסך המגע שברכב, ללא תלות ביצרן.

וול-ביט
מייסדים-משותפים: רווית רם בר דעה, קרן אהרון ודוד (דודו) ווסצ'ינה

וול-ביט הוא סטארט-אפ שפונה לארגוני בריאות ומשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה לצד מדע התנהגותי ופסיכולוגיה, על מנת ליצור מסר מותאם אישית לכל מטופל – בערוץ התקשורת, בגישה הנכונה ובעיתוי המתאים. בחברה מציינים כי התוצאה היא יצירת קירבה גם בטיפול מרחוק, ושימוש בכלים דיגיטליים ליצירת אמון ודינמיקה עם המטופלים.

קוונטום משינז
מייסדים-משותפים: איתמר סיון, יונתן כהן וניסים אופק

פלטפורמת האורקסטרציה הקוונטית (QOP) של קוונטום משינז משלבת תוכנה וחומרה קלאסיות לשליטה ובקרה על מעבדים קוונטיים. ארכיטקטורת הליבה של ה-QOP מכילה מעבד שמסוגל להריץ אלגוריתמיקה קוונטית מתקדמת ללא מאמץ הנדסי ופיתוחי נוסף.

סימפייר
מייסדים-משותפים: תמיר גורן ואופיר באר.
הפתרון של סימפייר (Cympire) הוא פלטפורמת ענן לאימון, הערכה והסמכה של אנשי סייבר. החברה מפעילה תרחישים מורכבים לאימון צוותי הגנה ותקיפה, המשלבים איומים עדכניים וכלי הגנה מתקדמים.

איי-ויאיישן
מייסדים-משותפים: אור לאנדוור ואילם שגיא.
איי-ויאיישן (Eyeviation) מפתחת כלי הערכת מיומנויות וביצועים מבוססי בינה מלאכותית ומדידה ביומטרית, שמאפשרים מדידת כישורים מנטליים וקוגניטיביים באופן שלדברי מייסדי החברה הוא מדויק ולא מוטה.

קמיליון
מייסד: חורחה מייסזן.

קמיליון היא חברת מוליכים למחצה שמפתחת פלטפורמת חומרה לאבטחת סייבר מתקדמת של שרתים ומערכות מחשוב ענן. החברה מפתחת את יחידת עיבוד האבטחה הפרו-אקטיבית הראשונה, שאוכפת את אבטחת המערכת לאורך כל מחזור החיים שלה.

אולטראוויז
מייסדים-משותפים: ארז גרניצקי וליאור אביטן.

אולטראוויז מציעה פתרון לסביבת עבודה תעשייתית דיגיטלית, שמבוסס על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, כדי לשפר את יעילות ובטיחות העבודה. הפתרון שלה מסוגל להפעיל מרחוק ולבצע אוטומציה של פלטפורמת הנדסיות כבדות ומנופים באמצעות יכולת זיהוי ובקרה נגד התנגשות, המבוססת על מידול תלת ממד בזמן אמת.

ואראדה
מייסדים-משותפים: דוד קרקוב, רומן ויינברנד וטל בן משה.

ואראדה בנתה פלטפורמה בעולם וירטואליזציית הנתונים, שמציעה פתרונות מהירים, ללא Data-ops, על מנת לאפשר לארגון נגישות ושליטה מלאה במידע, וכן התמודדות עם טווח רחב של דרישות ביצועים. טכנולוגיית האינדקס, שעליה רשמה ואראדה פטנט, משתמשת בלמידת מכונה כדי להאיץ שאילתות רלוונטיות ובעלות עדיפות גבוהה באופן אוטומטי.

וסטו
מייסדים-משותפים: יניב ברטל, אלון ליפשיץ ובן זיקל.

וסטו פיתחה טכנולוגיות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית לניהול והעברת סיכונים אקטואריים מחברות הביטוח אל שוק ההון, ובכך יצרה אלטרנטיבה לביטוחי המשנה המסורתיים. החברה מתמחה במידול וגידור סיכוני ביטוח כללי וביטוחי חיים, תוך יצירת הזדמנות למשקיעים להשקיע, באמצעות הפלטפורמה שלה, במכשירים פיננסיים בתשואה גבוהה, חסרי קורלציה לתנודות שוק ההון.

הפוסט נא להכיר: עשרת הסטארט-אפים החדשים במאיץ של יבמ הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שירותי האונליין הממשלתיים נמצאים על הפרק באופן שוטף, אבל הם קיבלו דחיפה ומשנה תוקף בעקבות הקורונה, שהביאה, בד בבד, לסגרים ולצורך של האזרחים לקבל שירותים רבים יותר – ולקבל את כולם מבלי לצאת מהבית. נושא בולט נוסף בחודשים האחרונים בתקשוב הממשלתי ובתעשייה בכלל הוא מכרז הענן הענק, שיאפשר לחברות שעד כה לא יכולות היו לעבור לענן כי הרגולציה אוסרת עליהן לאחסן מידע מחוץ לישראל – לעשות זאת. שני נושאים אלה עמדו במרכז ראיון שנערך בפודקאסט אנשים ומחשבים עם שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, שהיא כיום חלק ממשרד הדיגיטל הלאומי. ברכה התראיין לקראת הכנס השנתי eGov של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ג' בשבוע הבא ושהוא יהיה אחד הדוברים המרכזיים בו, לצד שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם.

בראיון סיפר ברכה על היערכות הממשלה למתן שירותים אונליין מאז תחילת הקורונה, על האזור האישי בפורטל הממשלה, שמספק כיום 40 שירותים לאזרחים ועל המשך מכרז הענן, למרות המשבר הבריאותי.

"ימ"חים מוכנים ופלוגות מגויסות"

לדברי ממלא מקום ראש רשות התקשוב, "נכנסנו לקורונה כשיש לנו ימ"חים מוכנים לשימוש ופלוגות מגויסות, שנועדו בדיוק למצבים כאלה. זאת, מאחר שאנחנו מפעילים את השירותים האלה כבר מספר שנים ומתורגלים במעבר לחירום, כחלק מתוכנית עבודה סדורה שקיימת מזמן. לכן, לקח לנו ימים ספורים על מנת לעבור למצב החירום".

הוא ציין כי "ראינו בבירור שגופים ממשלתיים שמימשו תהליכי עבודה דיגיטליים לפני הקורונה היו מוכנים יותר. דוגמה לכך היא שירות התעסוקה, שאמנם היו לו תוכניות לפיתוח השירות אונליין, אבל אנשיו לא הספיקו לממש אותן, ומאחר שאנשים רבים פוטרו או הוצאו לחל"ת בבת אחת, ורצו לפנות לשירות, נוצר עליהם עומס רב. כאן אנחנו נכנסנו לסיוע".

בראיון הוסיף ברכה שהשירותים הדיגיטליים הממשלתיים אפשרו למשק להמשיך להתנהל באופן סדיר, ככל שהקורונה אפשרה. "הייתה הצפה של שירותים דיגיטליים", אמר. "כתוצאה מכך, אנחנו נותנים כיום לאזרח את מה שהוא צריך לאורך כל מחזור החיים שלו – מהלידה ועד לפטירה". הדבר נעשה באמצעות האזור האישי, שכל אחד מ-1.4 מיליון האזרחים שכבר משתמשים בו יכול לנהל באמצעותו את מרבית הפעילות שלו מול הממשלה מרחוק, לאחר רישום והזדהות חד פעמית מאובטחת. "זה חלק מהתפיסה של הממשלה להעמיד את האזרח במרכז. הוא רוצה לקבל את השירות במקום אחד, בזמן שלו ובצורה מאובטחת, וממש לא מעניין אותו איזה גוף עומד מאחורי כל שירות", אמר.

מערכת הזדהות לאומית

ברכה ציין שמערכת ההזדהות האישית, שהייתה עד כה רק בפורטל של הממשלה, הוכרה כמערכת הזדהות לאומית, והיא תיפתח לכלל הגופים הממשלתיים והשירותים שהם נותנים אונליין.

ומה עם אלה שאין להם גישה לאינטרנט? לדברי ברכה, "גם להם יש לנו פתרון, כדי שלא להשאיר אותם בצדי הדרך", אמר.

מכרז הענן נמשך כרגיל

בהתייחסו למכרז הענן אמר ברכה כי הוא מתנהל בדיוק לפי התכנון, למרות הקורונה. "זה אחד הגדולים שמינהל הרכש הממשלתי ניהל אי פעם ועל אף שלא היה אפשר לטוס, צוותים מקצועיים מכל החברות המתמודדות ניהלו שיחות ומפגשים עם אנשי המקצוע בארץ – באופן וירטואלי", הוסיף. הוא ציין כהוכחה להמשך התקין של הליכי המכרז את העובדה שמשרד הביטחון והרשויות המקומיות ביקשו באחרונה להצטרף אליו.

לדבריו, "למכרז תהיה השלכה רחבה על מגזרים רבים, מאחר שהוא נותן מענה לחסם מרכזי שמנע מארגונים לעבור לשירותי ענן מלאים מחברות שהשרתים שלהן יושבים בחו"ל. עם סיום המכרז, הדטה סנטרים שלהן יהיו בישראל". הוא ציין ששתי חברות יוכרזו כזוכות במכרז, וככל הנראה זה יקרה בסוף הרבעון הראשון של 2021. כלומר, בעוד 4.5 חודשים, לכל היותר. ברכה נמנע מלהשיב על השאלה מתי יהיו היישום ותחילת הפעילות, "כי זה חלק מתנאי המכרז והחברות המתמודדות נבחנות על רכיב חשוב זה". הוא סבור שעצם ההתמודדותן במכרז של חברות רב לאומיות ענקיות בתחום הענן הוא תעודת כבוד למדינת ישראל, על אף שהשוק פה לכאורה קטן " הוא אומר לסיום.

בפרק הזה של ההסכת התראיין גם רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, ותמצית דבריו תתפרסם בהמשך השבוע.

הפוסט פודקאסט אנשים ומחשבים: על האונליין הממשלתי ומכרז הענן הענק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עסקת הענק בעולם ה-IT הישראלי שפורסמה הבוקר (ג'), שבמסגרתה וואן רוכשת את טלדור תמורת רבע מיליארד שקלים במזומן, עוררה הדים רבים בענף. אלא שבניגוד למה שאולי ניתן היה להניח, היא לא הפתיעה את האנשים שמלווים את התחום כבר שנים רבות, וכבר היו עדים לעסקאות לא פחות דרמטיות.

שוק ה-IT הוא שוק תחרותי, עם מספר רב של חברות שמספקות שירותי מחשוב ואינטגרציה לארגונים השונים. אחד המאפיינים הבולטים שלו הוא שחלק מהחברות בו, בעיקר הגדולות, גדלות בשני ערוצים: גידול אורגני, בהתאם לתנאי השוק, וצמיחה על ידי רכישות של חברות קטנות יותר, על מנת לאחד כוחות, לנכס לקוחות ולהיכנס לתחומים חדשים. שתי החברות, וואן וטלדור, הן שתי דוגמאות טובות לכך.

באופן לא רשמי, טלדור הייתה "על המדף" בכמה השנים האחרונות. חברות גדולות בענף כמו מטריקס, אמן וגם וואן הוזכרו יותר מפעם אחת כמועמדות לרכישתה, אבל כנראה שעד עכשיו, המחירים היו לא היו ריאליים.

עדי אייל, מנכ"ל וואן. צילום: דניאל בר און

עדי אייל, מנכ"ל וואן, ידוע כמי שמשקיע זמן רב בחיפוש אחר חברות שיכולות לתת לה ערך מוסף. בבחינה היסטורית, הרכישה הגדולה המשמעותית האחרונה של וואן הייתה זו של החברה לאוטומציה, או, בשמה הנוכחי, אוטומציה החדשה, שהיא קנתה אותה "במחיר מציאה", מאחר שבעלי המניות שלה – הממשלה והרשויות המקומיות – רצו להיפטר ממנה. וואן רכשה בעסקה זו אחיזה משמעותית בשוק המוניציפלי, שכמעט נחשב ללקוח שבוי בידי החברה לאוטומציה.

עסקה לא במחיר של קורונה

כפי שאלדד בר אדון, שהיה מנכ"ל וואן והוא אחד ממייסדי החברה, אמר היום בראיון לאנשים ומחשבים, עסקת הרכישה לא בוצעה במחיר של סוף עונה ולא במחיר של קורונה. זאת, הגם שבשנים קודמות, טלדור לא הציגה תמיד את התוצאות הכי טובות ובעלי השליטה בחברה לא הסתירו את כוונתם למכור אותה. החברה גם הצליחה להתאושש ממשבר חמור שפקד אותה ב-2014 עקב אי התאמות בהיקף כולל של 49 מיליון שקלים, שנתגלו בדיווחים החשבונאיים שהיא מסרה בין השנים 2007 ל-2013.

המנכ"ל הנוכחי של טלדור, נתי אברהמי, מונה לתפקיד ב-2015, לאחר שעבר אליה מקבוצת יעל, שחקנית נוספת בשוק חברות האינטגרציה. אברהמי ניהל שורה של מהלכים ושינויים ארגוניים בטלדור, שהביאו לכך שבשנים האחרונות חל שיפור ניכר בתוצאות העסקיות שלה, והיא אף מצליחה לשרוד את הקורונה טוב יחסית, לפחות לפי התוצאות העסקיות שהיא פרסמה במהלך המשבר עד כה. ההכנסות והרווח שלה אמנם ירדו ברבעון השני של השנה, אבל הרווח החצי שנתי שלה קפץ ב-80%.

נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור. צילום: רפאל בן דור

אחד התחומים שטלדור חזקה בו הוא תחום התקשורת. יש לטלדור נוכחות משמעותית במשרדי ממשלה שונים: משרד הביטחון, משרד החינוך ועוד. שתי החברות ביחד מייצרות כוח אחד מרכזי, שכרגע מונה כ-6,500 עובדים. בנוסף, מבחינת וואן, העסקה היא אמירה משמעותית ביותר מול המתחרה המסורתית, מטריקס, שמזה שנים צועדת בראש טבלת חברות ה-IT של STKI.

האם מדובר בעסקה חריגה?

ההערכה הרווחת היא שלא מדובר בעסקה חריגה בגודלה ובאופייה, אבל ייתכן שהעסקאות הבאות שצפויות לנו בשוק ה-IT יהיו בתנאים קצת פחות נוחים, בגלל השפעת המשבר הכלכלי. "הקורונה מבליטה את התופעה הידועה שבזמן משבר החזקים מתחזקים והחלשים נחלשים עוד יותר", אמר היום מנהל ותיק בענף, שהיה המנכ"ל של כמה חברות גדולות.

האנליסט הוותיק ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI, סבור שהמיזוג הזה הוא סנונית ראשונה של קונסולידציות של חברות בענף, שבחלקן החלו או דובר עליהן עוד קודם לקורונה. לדבריו, החברות המובילות בשוק מחפשות את התחומים שבהם הן מתעניינות בחברות הקטנות יותר, והן ישקיעו וירכשו אותן.

מה יהיה על העובדים?

שאלת העובדים היא עולה תמיד במהלכי מיזוג ורכישה. בשלב הראשון לפחות לא צפויים פיטורים בכמויות גדולות או שינויים בולטים אחרים, אולי מלבד בתחומי האדמיניסטרציה. גם מנכ"ל טלדור, אברהמי, צפוי להמשיך בתפקיד, לפחות בשלב הראשוני.

הדברים האמורים מתקשרים לכך שהצלחת המיזוג, כמו כמעט כל עסקה, לא תלויה רק בתוצאות העסקיות, אלא קודם כל באנשים. יש חשיבות למיזוג בין תרבויות ארגוניות, לנכונות של שני הצדדים לשתף פעולה. גם התגובות בשוק חשובות, כמובן. המניות של שתי החברות, ובמיוחד של טלדור, ידעו היום עליות יפות, ורואות בחודשים האחרונים בעיקר את הצבע הירוק.

נכון שהורדת מתחרה אחד מהשוק לא אידיאלית ללקוחות, ובעיקר לא למנמ"רים, אבל עדיין יש בשוק מספיק תחרות, כך שלא צפויות עליות מחירים.

השורה התחתונה: עסקת וואן-טלדור היא תחילתו של מהלך שמרמז על שינויים בעולם ה-ICT, ובעידן של חוסר ודאות, שהוא חלק ממציאות הקורונה, הפתגם הידועה שלפיו הנבואה ניתנה לשוטים מקבל משנה תוקף. יש להמתין ולעקוב.

הפוסט עסקת וואן-טלדור – סדר חדש בשוק חברות האינטגרציה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עיריית כפר סבא מטמיעה בימים אלו שירות חדש במוקד העירוני, במסגרתו יוכלו התושבים לשוחח עם המוקדנים לא רק בשיחת טלפון או ווטסאפ, אלא גם באמצעות וידיאו. את הפרויקט הוביל מוטי סרודי, מנמ"ר העירייה, ובשלב זה הוא מופעל כפיילוט. המערכת שהותקנה היא של חברת קרביין (Carbyne).

כחלק מתכנית הדיגיטציה שמוביל אגף המחשוב בעירייה בניהולו של סרודי, יחד עם מחלקת השירות והמוקד העירוני, הוטמע כפיילוט שירות תמיכה בווידיאו בסיוע חברת קרביין, ששמה הקודם הוא ריפורטי – שאחד ממשקיעיה בעבר היה ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק. 

לדברי סרודי, היישום של המערכת נועד לייעל את הטיפול בתלונות ופניות תושבים שמגיעות למוקד, הפעיל 24 שעות ביממה. לדוגמה, אם אזרח מתלונן על מפגע ברחוב שלו, המוקד מחבר את האזרח בעזרת לינק פשוט למערכת של קרביין, ובאמצעותה הוא יוכל לברר האם נדרש לשלוח לשם צוות של העירייה, או אפשר לטפל בבעיה בדרך אחרת. המידע מתחבר למערכת ה-CRM של העירייה, ומשם ניתן להמשיך את המעקב והטיפול, אבל צפייה בווידיאו יכולה לחסוך שיגור צוותים ללא צורך. "כ-30 אחוזים מהפניות שמגיעות למוקד, ובעקבותיהן נשלחים צוותים, לא מוצדקות. כלומר, לא היה צריך לשגר לשם אנשים", אמר סרודי.

המוקד העירוני כפר סבא. צילום: יח"צ כפר סבא

מסייעת לשירותי המוקד לאוכלוסיות מבוגרות ואנשים עם מוגבלויות

מעבר לזה, בתקופת הקורונה במיוחד, יש למערכת יישום חשוב מאוד עבור אוכלוסיית המבוגרים. "המערכת יעילה במיוחד בעת מתן תמיכה לאוכלוסיות מבוגרות ואנשים עם מוגבלויות, בכך שהיא מספקת תצפית חזותית", הסביר סרודי.

ראש העיר, רפי סער: "מדובר בשירות חדשני, שיקל על התושבים בעת דיווח למוקד ויאפשר שיחה בינאישית בין צוותי המוקד העירוני לפונים. עיריית כפר סבא תמשיך להוביל בחדשנות ומתן שירות אישי לכל תושבת ותושב", הבטיח ראש עיריית כפר סבא.

רועי דונסקוי, מנהל המכירות של קרביין בישראל ואירופה: "הידיעה שלתושבי העיר תהיה גישה לטכנולוגיות מתקדמות, דוגמת וידיאו וצ'אט מיידיים בעת יצירת קשר עם המוקד העירוני, תשפר באופן משמעותי את הדרכים בהן העיר תוכל לספק תמיכה בפרק זמן סביר. אנו מברכים את כפר סבא, שתהפוך לאחת הראשונות בארץ המבצעת שימוש בטכנולוגיה זו". יצויין כי המערכת כבר פועלת ברשויות מקומיות ברחבי העולם.  הפרויקט מבוסס על רשיונות, וכרגע, כאמור, הוא נמצא בפיילוט. עלותו הכוללת נאמדת באלפי שקלים.

הפוסט חדש בכפ"ס: מערכת לשיחות וידיאו עם תושבים המתלוננים על מפגעים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רון גריסרו, מנכ"ל מת"ף – זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי, מונה לראש החטיבה הבנקאית ולסמנכ"ל בבנק. מינויו הוא חלק מסבב מינויים שאושר על ידי הדירקטוריון. טרם ידוע מי ימונה למחליפו של גריסרו במת"ף.

גריסרו הגיע למת"ף ב-2017 ממנורה מבטחים, שם שימש כמנמ"ר, והחליף את אמנון בק. כמו כן, הוא היה במהלך הקריירה שלו מנמ"ר Cal וכיהן בתפקידי ניהול בכירים באמדוקס. לגריסרו תואר בהנדסה וניהול מאוניברסיטת תל אביב.

במהלך תפקידו במת"ף יישם גריסרו את קידום החדשנות והדיגיטל בבנק הבינלאומי. בפברואר השנה זכה הבנק בפרס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, בקטגוריה של טרנספורמציה דיגיטלית. כמו כן, במהלך כהונתו הוא התמודד עם המאבקים שניהל ועד העובדים של מתף על רקע השינויים והמעבר לדיגיטל. בפברואר אשתקד חתמו ההנהלה וההסתדרות על הסכם קיבוצי, והעובדים קיבלו תוספת שכר של 14%.

סבב המינויים מגיע לקראת פרישתו בסוף השנה של אילן בצרי, המשנה למנכ"ל וראש החטיבה העסקית של הבנק הבינלאומי. יחליף אותו בתפקידו בנצי אדירי, כיום סמנכ"ל וראש חטיבת המשאבים. לתפקיד זה תתמנה אלה גולן, שגריסרו יחליף אותה. מינוי נוסף שאושר הוא זה של עו"ד חביבה דהן, ראשת מערך הייעוץ המשפטי, שתמונה גם היא כחברת הנהלה, בדרגת סמנכ"ל.

עוד ביטוי לביסוס מעמדם של המנהלים הטכנולוגיים

העובדה שלתפקיד בכיר בבנק הבינלאומי מונה מנהל בעל רקע ניהולי-טכנולוגי עשיר מבטאת מגמה בהנהלות של ארגונים, בין היתר פיננסיים, שרואים באגפי המחשוב והדיגיטל בין העוגנים המרכזיים למימוש האסטרטגיה שלהם. כבר כיום, מנהלי טכנולוגיות בארגונים פיננסיים ועסקיים משמשים כסמנכ"לים והם שותפים לדיוני ההנהלות. המינוי של גריסרו הוא עוד צעד בכיוון זה.

גריסרו סירב להתייחס לידיעה. סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, אמרה כי הוא "בעל ניסיון רב שנים בעולמות החדשנות והטכנולוגיה, והתשלומים. הוא יתרום רבת להנהלת הבנק בכלל ולחטיבה הבנקאית בפרט".

הפוסט רון גריסרו, ראש זרוע המחשוב של הבינלאומי, ינהל את החטיבה הבנקאית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סיסנת תוכנה מקבוצת אמנת זכתה במכרז של משרד המשפטים למחשוב תהליך בחינות הרישוי לרואי חשבון, שמאי מקרקעין וחוקרים פרטיים – כך פורסם היום (ד'). היקף הפרויקט מוערך במיליוני שקלים.

הפרויקט כולל מתן שירותי בחינות ממוחשבות, שירותי אינטרנט, מוקד סיוע טכני ותמיכה טכנית ביום המבחן. המשרד מקיים כ-64 בחינות לכ-10,000 נבחנים בשנה.

מחשוב הבחינות ייעשה באמצעות מערכת של אינספרה אססמנט (Inspera Assessment) הנורבגית, שסיסנת מייצגת אותה בלעדית בישראל. ייחודה של המערכת הוא שהיא מאפשרת לקיים את הבחינות מרחוק – דבר רלוונטי מאוד בתקופת הקורונה, שכן לא ניתן יהיה לקיים אותן פיזית.

המערכת של אינספרה כוללת אפשרויות של שליטה, בקרה וניהול המבחנים מרחוק. זאת, באמצעות פלטפורמה מבוססת ענן, שתומכת בכל מחזור החיים של הבחינה הממוחשבת, לרבות תכנון, יצירת שאלונים, ביצוע המבחנים, השגחה, הערכה, שיתוף וניתוח הנתונים. בסיסנת מציינים כי היא יכולה להתאים לכל סוגי הבחינות באוניברסיטאות, שמאז הקורונה מתמודדות עם האתגר של קיום בחינות מרחוק. בשוק קיימות כמה מערכות, חלקן נוסו על ידי מוסדות אקדמיים מסוימים בשנת הלימודים הקודמת, אולם כל האוניברסיטאות מחפשות כעת מענה מתאים לקראת בחינות סוף הסמסטר הראשון של השנה הנוכחית.

המערכת של אינספרה פועלת מזה יותר מעשור בגופים רבים, בהם יותר מ-100 אוניברסיטאות ומוסדות לימוד אחרים במדינות שונות, ומסייעת להם לעבור מבחינות על גבי נייר להערכה דיגיטלית. בסיסנת מציינים שיש לה ממשק משתמש קל ואינטואיטיבי, שמקל על אימוצה על ידי התלמידים והמרצים.

הפוסט סיסנת תמחשב את בחינות ההסמכה לרואי חשבון ושמאי מקרקעין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

משבר הקורונה מעמיד בפני החברות הטכנולוגיות אתגרים חדשים, שאם לא תהיה מספיק מודעות אליהם, הם עלולים להפוך לאיומים של ממש, שישבשו את עסקיהן.

הנחת היסוד היא שההשפעות של הקורונה והמהפכות שהיא גרמה יימשכו לפחות עד 2025. אלא שגם אז, כשהסגרים והמגבלות כבר יהיו זיכרונות רחוקים (ורעים), השגרה תהיה מטורפת ובלתי צפויה. ספקי הפתרונות יצטרכו להמציא את עצמם מחדש, רגע לפני שהם באים למנמ"רים ולמנהלי חברות ומציעים להם פתרונות. גרטנר, שפרסמה לא מכבר חוות דעת בנושא זה, סבורה שבחמש השנים הקרובות יהיו בעיות שידרשו מהספקים ליצור מודלים, מוצרים וקשרים חדשים, כדי לשרוד ולהצליח, בסופו של דבר.

מטבעם, אירועים גלובליים כמו הקורונה גורמים לארגונים עוד יותר להציץ החוצה ולראות את המצב לא רק בבית פנימה, אלא בכלל השוק. בעצם, במקרים עם ודאות לא ברורה, כמו בחודשים האחרונים, הם לא מציצים אל עבר השוק, אלא מביטים בו מבט עמוק וסוקרים אותו בהרחבה. יש למשברים מעין אלה השפעות גיאו-פוליטיות, הרבה מעבר לאותם ארגונים וללקוחותיהם.

מהם אותם אתגרים?

בהיבט הגיאו-פוליטי, גרטנר סבורה כי למלחמת הסחר של ארצות הברית עם סין תהיה השפעה על תוכניות ואסטרטגיות החברות הגדולות לגבי אופי המוצרים שהן רוצות לפתח. כאן יש לציין שזה תלוי גם במדיניות שהנשיא הנבחר, ג'ו ביידן, יבחר לנקוט מול הסינים לאחר שייכנס לבית הלבן. אם הוא ימשיך את המדיניות של דונלד טראמפ, המצב הנוכחי יימשך, ואולי אף יורע, אבל אם לא – ייתכן שיהיה משהו אחר,אולי אפילו כזה שישפיע לחיוב על השוק.

בכל הנוגע לארגונים עצמם, התחזית היא להשפעה רבה, אולי רבה יותר ממה שהעריכו בתחילה, של ההשלכות הנפשיות על עובדי הארגון כתוצאה מהקורונה ומהתפוצה הרחבה של העבודה מהבית שהיא הביאה אתה. הבדידות, הקושי בשיתוף פעולה בצוותים כשלא נמצאים ביחד במשרד ובעיות התקשורת והתשתיות עלולים לתת עוד יותר את אותותיהם. זהו אחד המקומות שבהם יש ציפייה שהחברות הספקיות יציעו עוד פתרונות טכנולוגיים.

אתגר אחר קשור בדרישות הלקוחות וציפיותיהם. התחזית היא שלקוחות עסקיים יבצעו רכישות רבות יותר, וכן ילחצו על הגז במעבר למוצרים ופלטפורמות ענן, אוטומציה ואינטראקציות מקוונות. אנליסטים בגרטנר אומרים שלקוחות ידרשו מספקי הטכנולוגיה תמונה ברורה יותר על הערך שהם יקבלו מרכישתה ומשימוש בה, כמו גם מדידה של התוצאות לאחר ההטמעה.

זה מתכתב עם הציפייה הקבועה מהספקים – להיות עדכניים בכל הטכנולוגיות החדשות, ובכל ההתפתחויות והשכלולים באלה הקיימות. הכוונה היא בעיקר לספקי השירותים, לחברות ה-IT. כאן יש את הצד של ניהול הסיכונים והחשש שהספקים יהמרו על הטכנולוגיות הלא נכונות.

שינוי מפת השחקנים בקרב ספקיות הטכנולוגיות

הקורונה השפיעה על מגזרים שונים בצורה שונה. בחלק מהם היא גרמה לגידול ולצמיחה (למשל וולט, שהודיעה היום על מינויה של מנכ"לית חדשה בישראל), ובחלקם האחר היא השפיעה לרעה. יש גם מגזרים שהיא הולכת ומוחקת. למשל, התיירות, שבחודשים האחרונים קצת פועלת אבל בעיקר לא. זה מחייב את ספקי השירותים לייצר גמישות בחיפוש הפתרונות, לסייע לאותם מגזרים שנפגעו על ידי חיפוש טכנולוגיות שיעזרו להם להיחלץ מהבוץ ולהגדיל את עסקיהם.

הקורונה תשנה, וכבר החלה לשנות, את מפת השחקנים בשוק ספקי הטכנולוגיות. רק אתמול למדנו על הרכישה של וואן את טלדור, שככל הנראה לא תהיה היחידה בחודשים הקרובים. מומלץ לכל ספקית להיות ערנית, לבדוק היטב את המתחרות שלה ולעקוב טוב יותר אחר שינויים. מומלץ גם לצפות יותר מתמיד לכניסת שחקנים חדשים, שיכניסו אתם חדשנות "משבשת". הכוונה היא בעיקר לחברות חדשות וצעירות, שיציעו פתרונות IT שיענו על הצרכים המיידיים של הלקוחות הפוטנציאליים, ובכך יקחו נתחי שוק ממתחרותיהן המסורתיות.

המתואר כאן ישפיע רבות גם על השוק הישראלי. גם המנמ"רים "שלנו" מפתחים ציפיות ומעלים דרישות שתואמות את המציאות החדשה. במהלך הקורונה וביתר שאת אחריה, המפתח להצלחה – הן של הספקים והן של המנמ"רים – הוא היכולת לעבוד במשותף, מתוך התפיסה שהספק הוא שותף מלא לאתגרי הארגון ולא רק איש מכירות, שבא למכור את מרכולתו. בשוק הישראלי מבינים את זה, ואולי אף יובילו את המגמה. תכונת הקירבה הישראלית יכולה לעזור גם כאן, גם אם התרחקנו פיזית זה מזה, בגלל הקורונה.

הפוסט האתגרים החדשים של ספקי הטכנולוגיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ענקית הסחר מדובאי, חברת DP World, המעסיקה 50 אלף עובדים מכל העולם, ב-150 אתרים ב-103 מדינות, מחפשת שיתופי פעולה עם חברות היי-טק ישראליות בתחום הלוגיסטיקה, פתרונות לניהול מרלו"גים. על כך דנו אתמול (ד'), במפגש שנערך בין ראשי הארגונים בישראל, אשר נסעו לדובאי כדי לקדם שיתופי פעולה כלכליים ומסחריים בין ישראל לאיחוד האמירויות.

המשלחת כוללת את נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין, יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, המייצג את פיתוח קשרי הסחר מטעם מדינת ישראל, חגי אדרי, סמנכ"ל קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים, ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום אבו וילן.

מימין: מוחמד אל מועלם, דירקטור ב-DP World, גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא, אדיב ברוך יו"ר מכון היצוא, נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין. צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

בין היתר נפגשו חברי המשלחת עם הסולטן אחמד בן סוליים, יו"ר ומנכ"ל DP World, שהוא אחד מאנשי העסקים המובילים בדובאי, והתפרסם בישראל כמי שמבקש לרכוש את נמל חיפה. החברה שולטת ומנהלת מאות אתרים של נמלי תעופה, מרינות, אזורי סחר חופשי אזורי תעשייה ועוד.

באתרים אלו מספקת החברה שרותי סחר, אשר מייעלים את תהליך היבוא והיצוא. בעקבות הפיתוח המואץ, בן סוליים נחשב לאחד מאבות השגשוג המהיר של דובאי, ולהפיכתה למרכז סחר עולמי. הוא גם פיתח את אזור הסחר Jafza, שהיום פועלות בו 7,300 חברות. כמו כן הוא עומד מאחורי חברת הנדל"ן שבנתה את אחד הסמלים האייקונים ביותר של העיר  דה פאלם (The Palm), שהם האיים המלאכותיים הגדולים ביותר שנוצרו מעשה אדם. 

חגי אדרי, סמנכ"ל קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים. צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

לדברי אדרי, סמנכ"ל קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים, היו"ר והמנכ"ל של DP הביע עניין בטכנולוגיות ישראליות שיסייעו לחברה לפתח מרלו"גים ואזורי סחר, על מנת להרחיב את עסקיה הבינלאומיים ולייעל אותם. עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית, אמר אדרי, זוהי הזדמנות עסקית גדולה שתאפשר שיתופי פעולה הן בדובאי והן מצד ענקית הסחר בישראל.

הארגונים העסקיים מעריכים כי היקף הסחר בין המדינות יכול להגיע כבר בעתיד הקרוב למיליארדי דולרים מדי שנה, ואף מעבר לכך, כשעיקר היצוא הישראלי לאמירויות צפוי להתמקד בטכנולוגיה הישראלית המתקדמת בתחומים כגון סייבר, ציוד רפואי, טכנולוגיה חקלאית, אנרגיה סולארית, התפלת מים, פרמצבטיקה ועוד.

המשלחות הבאות לדובאי

בחודש הבא אמורה לצאת מישראל משלחת נוספת של 200 יזמים ומנהלי חברות, לארבעה ימי מפגשים וסיורים עם גורמי ממשל בנושא השקעות וחדשנות בדובאי. המשלחת היא משותפת למכון היצוא ובנק הפועלים. במסגרת הכנס ייערך "יום ישראל" מיוחד בתוך שבוע הטכנולוגיה של איחוד האמירויות GITEX. בין המסלולים שיהיו באירוע נכלל גם מסלול פיננסיים: בנקאות, ביטוח ,Insure-Tech, Payments, Fintech.

בחודש פברואר 2021 תצא משלחת של סמנ"כלי ומנכ"לי טכנולוגיות מכל מגזרי המשק, למפגש מקצועי של פורום C3 של אנשים ומחשבים, בהובלת פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ורונן זרצקי, יו"ר הפורום, מנכ"ל חברת BSID.

בשבוע הבא, ב-17.11, במסגרת הכנס השנתי EGOV, ייערך מושב מיוחד בנושא שיתופי פעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות. הכנס, שיהיה וירטואלי יארח לראשונה, שני אנשי עסקים בכירים מאיחוד האמירויות שישוחחו עם עמיתיהם הישראלים, מנמ"רים ומנהלי חברות IT, על שיתופי פעולה ומגמות. את הפאנל ינחה פלי הנמר.

הפוסט DP, ענקית הסחר מדובאי, מחפשת שיתופי פעולה עם ההיי-טק הישראלי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הבחירות בארצות הברית ייזכרו לא רק בגלל המהפך ובחירתו של נשיא חדש, אלא גם עקב הפעילות של כלי התקשורת – המסורתיים והמדיה החברתית – לסימון או סינון תכנים שלדעת העורכים או בודקי העובדות אינם נכונים, או, במילים אחרות, פייק ניוז. הדבר בולט במיוחד ככל שזה נוגע לנשיא העוד מעט לשעבר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, שנאומיו לאחר הבחירות נקטעו על ידי מגישים בחלק מהרשתות (כולל Fox News, שאוהדת אותו), ושפוסטים וציוצים שלו מסומנים על ידי פייסבוק ובמיוחד טוויטר כתוכן שעלול להטעות.

ערב הבחירות יצאה פייסבוק בקמפיין יח"צני, שבו היא פירטה אילו כלים היא מפעילה – בכלל ובמרוץ לבית הלבן בפרט – כדי למנוע פרסום של תכנים שיש בהם הסתה, אלימות, גזענות ועוד. טוויטר החלה בסימון הציוצים לפני כמה חודשים.

נשאלת השאלה: מהם המניעים של הרשתות החברתיות והמדיה המסורתית? האם טוויטר, פייסבוק, ה-CNN, רשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית וכאמור, אפילו Fox News, החליטו לצאת למלחמה אמיתית בפייק ניוז או שמדובר במהלך טקטי, פוליטי, כי "המלך מת, יחי המלך החדש"? כלומר: הן אומרות לעצמן שדונלד טראמפ זה או-טו-טו פאסה, ועכשיו הן צריכות לעבוד עם ג'ו ביידן. ואולי בכלל אלה מניעים כספיים טהורים? שהרי כל החברות האלה דואגות, מן הסתם, לכיסים שלהן, ופגיעה באמינות עלולה לפגוע גם ברווחיות ובתזרים המזומנים שלהן.

ציוצים רבים שלו מסומנים ואפילו מוסתרים. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. אילוסטרציה: BigStock

האם התפקיד של הרשתות החברתיות, כמו של המדיה המסורתית, הוא תיווך המציאות?

שאלה נוספת שעלתה לדיון קשורה לצד המקצועי, לסוגיית תפקידה של התקשורת בעידן הנוכחי: האם היא צריכה להיצמד לייעוד העיקרי שלה, כמתווכת של תכנים ומידע לציבור, כמשקפת נאמנה של המציאות? זוהי טענה שמעלים המתנגדים לקטיעת נאומיו של טראמפ על ידי הרשתות, שאומרים לרשתות הגדולות: שדרו את כל הנאום של הנשיא – ושהציבור יחליט האם הוא דובר אמת או מפריח כזבים.

תפקידה של התקשורת הוא לשקף את המציאות. אלא שבעוד שבתקשורת המסורתית זה מבוצע על ידי אנשים שזה המקצוע שלהם ושיש להם את האמצעים לוודא האם טראמפ אומר אמת או משקר, הרשתות החברתיות, מעצם טבען, מאפשרות לכל אחד לכתוב לכאורה מה שהוא רוצה, כולל להפיץ מידע שגוי. שהרי טוויטר ופייסבוק, בין אם הן אוהבות את זה או לא, הן בית הגידול שמצמיח חלק ניכר מאוד מהפייק ניוז.

הטכנולוגיה גם שינתה את דרך ההגעה של המידע ממקורות המידע לצרכניו. אמנם, גם במקרה של המדיה המסורתית וגם במקרה של הרשתות החברתיות, הן עומדות באמצע בין שני הצדדים, אלא שבעוד שבטלוויזיה, ברדיו ובעיתון יש עורך שמסנן תכנים לא נכונים, ברשתות החברתיות, כל פוליטיקאי יכול לשדר בשידור חי את כל מה שעולה על רוחו – כולל נשיאים וראשי ממשלות. פוליטיקאים, כאן ושם, מפיצים פייק ניוז על מקרים שאירעו ועל יריבים פוליטיים, והכמות של הפייק ניוז עולה אקספוננציאלית ככל שמועד הבחירות מתקרב. ראינו את זה בשלוש מערכות הבחירות שידענו בארץ ב-2019 ובראשית 2020, וראינו את זה בשבועות האחרונים בקמפיין באמריקה.

האם כלי התקשורת רשאים לקטוע שידור של נאום של טראמפ או כל פוליטיקאי אחר, או, במקרה של המדיה החברתית, לסמן תכנים כלא נכונים? התשובה היא שברמה העקרונית כן, אבל נקיטת פעולה כזו צריכה להיעשות בתדירות נמוכה ביותר ובשקיפות רבה ביותר, כך שכל קורא או צופה יוכל להבין מדוע סומן ציוץ או פוסט זה או אחר, או מדוע הופסק השידור. זה לא קרה, או קרה חלקית בלבד, במקרים שסביב הבחירות בארצות הברית. העיתונאים והעורכים טוענים שזו חובתם, כשם שחובתם למסור מידע נכון לציבור בכל ימות השנה, אבל הם לא פירטו מספיק למה. אותם עיתונאים ועורכים צריכים גם לפעול לשנות את התרבות הארגונית של כלי התקשורת שהם עובדים בהם, כך שאותם גופים ייפתחו לציבור, יהיו שקופים ולא יסתתרו מאחורי "שיקולי עריכה".

האם המסע נגד הרשתות החברתיות נושא פרי?

באשר לסוגייה המטרידה, ואולי הכי מטרידה כאן, של הפייק ניוז, ההסתה והאלימות ברשתות החברתיות – מזה כמה שנים מתנהל מסע במדינות רבות, כולל ישראל, נגד פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, על מנת שייקחו אחריות על התכנים שמפורסמים בפלטפורמות שלהן. הדרישה היא להגביר את המאמצים בסינון תכנים. בתחילה, הרשתות החברתיות היו נגד, ופייסבוק אף טענה שהיא בכלל לא אמצעי תקשורת, אבל, כאמור, לאט לאט הדברים השתנו. הביקורת הציבורית, השימועים בקונגרס והחשש שלה ושל טוויטר מההשלכות עשו את שלהם.

טוויטר ופייסבוק מסננות את התכנים תוך שימוש לא רק בבני אדם, אלא גם, ובעיקר, בעזרת אלגוריתמים מתוחכמים. אולם, גם מאחורי האלגוריתמים עומדים בני אדם, והם מהווים את "העורכים", שיש להם את הסמכות לשנות את "החלטת" האמצעים הטכנולוגיים – להסיר תכנים שאלה אישרו, לאשר ולהחזיר תכנים שהם החליטו להסיר וכדומה. נשאלות השאלות: מהם השיקולים של אותם עורכים? על פי אילו פרמטרים הם פועלים? גם כאן, השקיפות לוקה בחסר, במקרה הטוב.

דוגמה לסוגיה הזו ניתנה בדיון שערכה באחרונה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, כאשר ח"כים מהליכוד האשימו את פייסבוק בסינון מכוון של תכנים של אנשי ימין ותומכי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולעומת זאת באישור תכנים של אנשי וארגוני שמאל, שלטענתם אסורים על פי המדיניות שלה. נציגי פייסבוק לא טרחו לבוא לדיון והח"כים של הליכוד לא הביאו דוגמה מוצקה אחת. ח"כ אסנת מארק אף ציטטה ציוץ שהתברר יותר משבוע לפני הדיון כמזויף – מה שגרם למהומה. יצוין שהיא הודתה בזה לאחר מכן.

השורה התחתונה: המענה לכל הסוגיות שעלו כאן הוא שקיפות, שקיפות ושוב שקיפות. שיתוף צרכני התקשורת, שהם אנחנו, יצמצם את התלונות וייצר אולי מרחב שיח פחות אלים, ובעיקר לא מסית. האם פייסבוק וטוויטר, וגם אמצעי המדיה המסורתיים, יעשו זאת? האם הם ישתמשו לצורך כך בטנולוגיות מאומת הסטארט-אפ – ישראל? כל אחד מהקוראים מוזמן להעריך ולתת את התשובה לעצמו.

הפוסט על צנזורה, טכנולוגיה, רשתות חברתיות והבחירות בארצות הברית הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"לצד האתגרים שהיא מביאה איתה, תקופת הקורונה מאפשרת לעסקים קטנים נגישות לכלים דיגיטליים שהיו שמורים בעבר לעסקים הגדולים בלבד. למשל, בדיגיטל, לרשת אופנה של אלפי סניפים ולחנות עם סניף אחד יש נקודת פתיחה זהה של אתר, עמוד פייסבוק ועמוד אינסטגרם. זוהי סגירת פער מטורפת בין העסקים מהגדלים השונים", כך אמרה עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל.

סופר תאני השתתפה בפאנל נשות טכנולוגיה בנושא עסקים, חדשנות ואי קומרס, שנערך באחרונה ביוזמת שירי גרין אלגביש, מנכ"לית רשת מתחמי העבודה והליווי לחברות סטארט-אפ אופן ואלי (OpenValley). גרין אלגביש הנחתה את הפאנל ומלבד סופר תאני השתתפו בו רעות לונברג, שהקימה את הפלטפורמה רעות תקני לי, ושרון מארק, סגנית ראש עיריית אשדוד.

לדברי מנכ"לית פייסבוק ישראל, "בתקופה זו של קורונה, עסקים רבים נמצאים בדיגיטל. בארצות הברית יש כיום מיליון עסקים שמשתמשים מדי חודש בפלטפורמות שלנו. קצב הצמיחה של האי-קומרס גדל בארצות הברית בתוך עשור ל-16% מכלל המסחר, ומאז תחילת הקורונה, בתוך שמונה שבועות בלבד, הוא צמח ל-27%. כיום הוא נושק ל-30%". לדבריה, "אנחנו נמצאים בתקופת 'ההאצה של ההאצה' הדיגיטלית, וברור שאנשים לא יחזרו אחורה, להרגלי הצריכה הישנים. צריך להכיר בעובדה שהרגלי הצריכה של כולנו השתנו לתמיד, כולל בקרב אוכלוסיות שלא היו נגישות לאונליין".

שירי גרין אלגביש, מנכ"לית אופן ואלי. צילום: מושיק רובין

גרין אלגביש ציינה בפתיחת הפאנל כי "המציאות של הקורונה מפנה מקום לפלטפורמות מקוונות, וחשוב מאוד שעסקים קטנים יכירו את האפשרויות של האונליין ואת חשיבות הפיתוח באמצעות רשתות חברתיות. מטרת אופן ואלי היא לעודד חדשנות גם מעבר למדינת תל אביב, והמעבר של עסקים לאונליין מסייע בכך".

רעות לונברג, מייסדת רעות תקני לי. צילום: יח"צ

לונברג, שבפלטפורמה שהקימה לפני כשלוש שנים, רעות תקני לי, יש כבר יותר מ-120 אלף חברים, ציינה כי ההאצה של האי-קומרס והאונליין בישראל כעת, בגלל תקופת הקורונה, הגיעה שנים אחרי חו"ל. היא נתנה כמה המלצות לעסק שרוצה או נאלץ לעבור למכירות אונליין: "אני ממליצה לו לשמור על הדטה שלו, לפתח יכולות להגיע לטראפיק ולחשיפה. כמו כן, יש חשיבות לקיום מועדון חברים או להוצאת ניוזלטר איכותי".

על הפלטפורמה שלה אמרה לונברג כי "אנחנו מסייעים לאנשים להתמצא בקניות ברשת: לזהות אתרים איכותיים, לחסוך עלויות, להתמודד עם מיסים ולעקוב אחרי חבילות".

שרון מארק, סגנית ראש עיריית אשדוד. צילום: יח"צ

מארק סיפרה על הפעילות של עיריית אשדוד למען עסקים שרוצים לעבור לאונליין – בתקופת הקורונה ועוד לפניה. במרץ האחרון העירייה הקימה תשתית לבעלי עסקים שנפגעו מהנחיות הקורונה, אלא ש-"תוכנית האי-קומרס העירונית הוצגה ותוקצבה כחצי שנה לפני פרוץ הקורונה. לכן, על אף שאיש לא צפה את המגיפה, בפן העסקי הייתה אשדוד מוכנה למשבר, ובימי הקורונה אפשרנו לעסקים פלטפורמה חינמית למסחר אונליין".

עיריית אשדוד ממשיכה בימים אלה במימוש תוכניות שהחלו עוד לפני הקורונה להקמת פארק היי-טק בכניסה הדרומית לעיר ולהכנת הדור הצעיר לעולם התעסוקה. בין היתר, הוכנסו למערכת הלימודים בעיר לימודי סין ויזמות, בהקשר של פיתוח עולם האי-קומרס, שהקורונה האיצה.

הפוסט "בזכות הקורונה: עסק קטן מקבל נגישות לכלי דיגיטל כמו עסק גדול" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"אין ספק שהשנה הזו היא שנה מוזרה, שכמותה לא חווינו מעולם. אלא שדווקא בגלל המורכבות שלה, היא הייתה ועודנה שעתם הגדולה של המנמ"רים בממשלה והזדמנות פז לשדרג את מעמדם במשרדים השונים. הם עמדו בכבוד בכל האתגרים שהקורונה הציבה בפניהם, ובהם המעבר לעבודה מהבית של עובדי המשרדים והמשך, ואף הגברת, מתן השירות לאזרח אונליין", כך אמר ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר לתקשוב הממשלתי ויו"ר פורום המנמ"רים בממשלה.

ד"ר אורון התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים לקראת כנס התקשוב הממשלתי השנתי eGov, שהוא יו"ר ועדת התכנים שלו מזה 18 שנים ברציפות.

"במשך השנים הייתה בעיה בממשלה סביב מעמדו של המנמ"ר והגדרת תפקידו", ציין. "אלא שמאז תחילת השנה, וביתר שאת מאז הקורונה, הסוגייה הזאת כבר לא על הפרק. כל מנכ"ל בכל משרד ממשלתי שנותן שירות לאזרחים מבין שכדי להמשיך לשרת את הציבור, חייבים את המנמ"רים, שכאמור הוכיחו ומוכיחים את עצמם לאורך תקופת הקורונה. כיום, ברור לרבים שהמנמ"ר הוא האיש שמוביל את אסטרטגיית הדיגיטל הממשלתית".

לדברי אורון, הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, בראשות השר דוד אמסלם (שבעצמו ישתתף בכנס), יא חלק משיקום מעמד ה-IT בממשלה. ד"ר אורון היה חבר בוועדת שני, שב-2012 המליצה על איגוד כל גופי התקשוב בממשלה תחת משרד אחד, כמו גם על הקמת רשות התקשוב הממשלתי. "הרשות היא הצלחה והיא פועלת גם עם גופים רבים שאינם מוגדרים כממשלתיים", אמר.

משרד הדיגיטל זכה מאז הקמת הממשלה לתקצוב יפה. עם זאת, לממשלה עדיין אין תקציב, בגלל הצרכים הפוליטיים והריבים הקואליציוניים. בתשובה לשאלה כיצד העדר התקציב משפיע על התקשוב הממשלתי אמר אורון שאין ספק שיש השפעה, "אבל כל פרויקט שיוכיח שהוא מייצר שינוי – יהיה לו מקור תקציבי, ואפילו תקציבים מוגברים".

מה בכנס?

באשר לתכני כנס eGov אמר אורון כי "בחלק הראשון, נשמע בפעם הראשונה את השר אמסלם. אחר כך תהיה סקירה מקיפה של שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב, על מה שנעשה עד היום בתקשוב הממשלתי ובעיקר מה צפוי ב-2021. נשמע על פיתוח מיזמים כמו אזור אישי, גם לעסקים, ועל מכרז הענן של הממשלה".

בחלק השני, ינחה אורון פאנל מנמ"רים ממשרדים ממשלתיים שונים, שיספרו על התוכניות שלהם להמשך. כמו כן, הכנס יכלול הרצאות של נציגי חברות ספקיות שעובדות עם הממשלה.

;

הפוסט פודקאסט אנשים ומחשבים: "הקורונה – שעתם הגדולה של המנמ"רים בממשלה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

רשות המיסים היא הגוף שאחראי על גביית המיסים במדינת ישראל ושע"מ היא יחידת המחשוב שלה. בשע"מ מועסקים 600 עובדים ופעילותה מסייעת לרשות לגבות 300 מיליארד שקלים בשנה. "אנחנו גוף שהמחזור שלו גדול יותר מזה של אינטל העולמית", אמרה ליאורה בן אפרים, מנכ"לית שע"מ, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.

בן אפרים התראיינה להסכת לקאת כנס התקשוב הממשלתי eGov של אנשים ומחשבים, שיתקיים מחרתיים (ג'). היא סיפרה כיצד נערכה שע"מ למעבר החד של הרשות לעבודה מהבית עם פרוץ הקורונה. לדבריה, היכולת של שע"מ אפשרה לרשות להמשיך לתפקד ולשחק תפקיד מרכזי במשבר. הדבר התאפשר בזכות היערכות נכונה עוד לפני הקורונה, שבאה לידי ביטוי בהשקעות נרחבות בדיגיטל ובמערכות מחשוב. "זו הייתה האסטרטגיה שמנכ"ל הרשות, ערן יעקב, היתווה עם כניסתו לתפקיד, ואין ספק שזה הקל עלינו מאוד להיערך למציאות החדשה".

היא פירטה באומרה כי "ראשית, היה צורך בהיערכות פנימית למעבר לעבודה מהבית. אנחנו גוף ממשלתי, שהעבודה בו מבוצעת פיזית, במשרדים, ולא מהבית. העובדים שלנו מגיעים מכל מגוון האוכלוסייה, כולל לא מעט נשים חרדיות, שאין להן חיבור לאינטרנט, והיינו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים". אבל לדבריה, האתגר המרכזי היה עם המנהלים – "איך הם עובדים מרחוק וכיצד לומדים למדוד עובדים לפי תפוקות, כשהם מפוזרים במקומות שונים".

"בחדשות מדברים רק על התקלות שלא היו"

האתגר השני היה מתן היכולת לרשות לתת מענקים לעסקים ולעצמאיים, על רקע משבר הקורונה. הפעילות של רשות המיסים בהקשר זה "זכתה" לביקורת, כאשר בשעות שלאחר העלאת האתר לשליחת בקשות למתן פיצויים בפעם הראשונה, הוא לא עבד. כמו כן, היו תלונות של עצמאיים על אי הפשטות בהפעלת המערכת – תלונות שזכו לביקורת גם מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

לדברי בן אפרים, "העובדים פה עבדו מסביב לשעון, חדורי מטרה. בהתחלה הם נתנו מענה מיידי למענק הראשון, אבל מהר מאוד הבנו שזו ריצה למרחקים ארוכים והיינו צריכים להתארגן". לדבריה, הביקורת והלחץ הציבורי שהיו בימים הראשונים בעקבות ההכרזה על האפשרות לקבל מענקים דרך אתר הרשות "לא היו מוצדקים. בשום שלב האתר לא קרס. עשינו פעולות לוויסות הכניסות, שהיו בהיקפים עצומים, כ-20 אלף בו זמנית".

מה המצב באתר כיום, יותר משמונה חודשים מפרוץ הקורונה בישראל? לדברי בן אפרים, "האזרחים שזכאים לכך קיבלו מענקים בסך 18 מיליארד שקלים. אין המתנה וזמן קבלת המענק מרגע שהוא מאושר עומד על 72 שעות. אבל בחדשות לא תשמע על כך, מדברים רק על התקלות שלא היו". במקום זאת, ציינה, "אנחנו מקבלים בכל יום מכתבי תודה מאזרחים שמשבחים את התגובה ועל כך שקיבלו את הכסף".

בן אפרים תיארה את מגוון השירותים הדיגיטליים שהרשות מספקת אונליין, בהם כאלה שניתנו עוד לפני הקורונה ושירותים נוספים הפכו לדיגיטליים מאחר שאין קבלת קהל. "בין היתר", ציינה, "אנחנו מאפשרים כיום הגשת דו"ח שנתי בצורה מקוונת. זה היה קיים באופן חלקי קודם, אבל היה צריך להגיע פיזית לאישור סופי. זה כבר לא המצב".

פרויקט נוסף שעליו היא מספרת הוא התחלת פעילות של מוקד שירות טלפוני, שבו המענה לאזרח לוקח לכל היותר בין שתיים לשלוש דקות. בהמשך מתכוונים ברשות המיסים להרחיב את אפשרויות המענה של המוקד לערוצים נוספים. "זהו חלק מהאסטרטגיה של המנכ"ל ושלנו, שלפיה האזרח הוא במוקד ואנחנו צריכים לספק לו את כל השירותים בצורה נגישה", אמרה בן אפרים.

הפוסט פודקאסט אנשים ומחשבים: ה-IT שמאחורי פעילות רשות המיסים בזמן הקורונה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פעילותם של מורי הדרך בתקופת הקורונה נעה בין עבודה מצומצמת להשבתה מלאה, ובמשרד התיירות החליטו דווקא עכשיו, לקראת חזרה אפשרית – מתישהו – של הענף לפעילות, להעלות לאוויר באתר שלו אזור אישי חדש לכל אחד מהם. באזור האישי יוכל מורה הדרך למצוא מידע שקשור לתחום פעילותו, נתונים ליצירת קשר, סטטוס רישיון, התראות לגבי חידוש רישיון, תשלום אגרה באופן דיגיטלי, חובת ביצוע השתלמויות והתראה על שליחת רישיון חדש בדואר.

זוהי הפעם הראשונה שבה משרד התיירות מנגיש את המידע הזה לאוכלוסיית מורי הדרך, שרשומה במשרד. הגישה מתאפשרת מכל רכיב דיגיטלי, כולל מהסמארטפונים.

האזור האישי למורי הדרך באתר משרד התיירות

"האזור האישי הוא כלי נוסף בארגז הכלים הדיגיטלי שלנו, שמאפשר לשפר את חוויית הלקוח ולספק שירות זמין ואפקטיבי יותר", אמר ד"ר נועם קוריאט, מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד התיירות. לדבריו, בתקופה הקרובה צפויים לעלות לאורים האישיים חידושים נוספים, ובהם הרחבת הפרטים המוצגים, כמו תמונת הרישיון של מורה הדרך, הצגת תשלומים שהוא ביצע ואפשרות הפקת דו"חות.

בהתאם לחוק שירותי תיירות, הדרכת קבוצות תיירים ומטיילים בישראל דורשת רישיון מורה דרך מטעם משרד התיירות. מורי הדרך עוברים מסלול הכשרה ונבחנים בבחינות מקצועיות. יש בישראל יותר מ-7,500 מורי דרך בעלי רישיון בתוקף ועוד מעל 4,600 מורי דרך בעלי רישיון שאינו בתוקף. עד כה נאלצו מורי הדרך ליצור קשר טלפוני או לשלוח מייל לאגף ההכשרה המקצועית במשרד.

פיני שני, סמנכ"ל בכיר במינהל חוויית התייר במשרד התיירות, ציין כי "מדובר בשיפור השירות, שמתבצע במקביל לפעולות רבות אחרות, שמטרתן לאפשר למורי הדרך לעבור את המשבר הקשה שנגרם כתוצאה ממגפת הקורונה, ולהוביל לחזרה מהירה לפעילות, לכשיסתיים".

הפוסט חדש: אזור אישי למורי דרך באתר משרד התיירות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

היום, ה-18 בנובמבר, מתחילה שנת ה-40 של אנשים ומחשבים. היום לפני 39 שנים, בתאריך ההיסטורי 18/11/81, יצא הגיליון הראשון של השבועון אנשים ומחשבים. כן, הוא יצא לאור בדפוס על נייר, ברור… כבכל שנה, אנחנו מקדישים את טור המערכת ב-18 בנובמבר לציין אירוע זה.

השנה יש ליום ההולדת משמעות מיוחדת משתי סיבות: האחת – אנו כבר מתחילים לציין את חגיגות ה-40 של אנשים ומחשבים.

הסיבה השנייה היא, כי ניתן לומר בוודאות, מבלי להיסחף לרגשנות יתר, כי השנה הזאת הייתה אחת השנים המאתגרות ביותר שידעה החברה מאז החלה לפעול לפני 40 שנה.

מאז הקמתה, מייסדי הקבוצה ומנהליה עד היום, דליה אסיא-פלד ופלי הנמר פלד, עיצבו את פעילותה בשתי זרועות, משולבות זו בזו, ובכל אחת מהן הן היו פורצות דרך בתעשייה.

הזרוע האחת היא זרוע המדיה – המותג אנשים ומחשבים, שהחל כשבועון, ייחודי מסוגו בנוף התקשורת הישראלית, שכל עיסוקו לבטא וללוות את תעשיית ההיי-טק, שהייתה אז בראשית דרכה. היו במשך השנים מדיות שקמו ונפלו וכיסו את הענף, אבל לא היה אז אף כלי תקשורת שכל תחומי עיסוקו הוא תעשיית ההיי-טק וה-IT . איפשהו בעשור הראשון של שנות האלפיים עברנו לפלטפורמה דיגיטלית, האתר והניוזלטר שמגיע אליכם, עשרות אלפי המנויים, ערב ערב, חמישה ימים בשבוע. האתר עצמו מתעדכן 24/7. עצם הוצאת שבועון חדשות מקצועי ואמין באותה תקופה הייתה סוג של פריצת דרך, ובמונחים של היום סטארט-אפ שהיו בו כל המרכיבים המוכרים: חזון, נחישות ודבקות במטרה וההבנה, כי חלומות נועדו כדי להגשים אותם.

הזרוע השנייה, שהחלה לפעול במקביל לזרוע התקשורת, היא זרוע התערוכות והכנסים לתעשיית ההיי-טק. החזון של דליה ופלי היה, שיש צורך בשוק לחבר בין שלושה גופים: ארגוני המשתמשים, חברות פתרונות ה-IT הבינלאומיות והמקומיות והמשווקים שלהן והמנמ"רים, המנכ"לים והיועצים. בכל מגזרי המשק. תפקידו של העיתון, כפי שמייסדיו עיצבו אותו, הוא לחבר בין מרכיבים אלו, או, במילים אחרות, לייצר את הנטוורקינג המפורסם, שהוא נשמת אפו של כל תהליך שיווקי.

השילוב של קיום אירועים וועידות בתחומים שונים לצד הליווי התקשורתי-עיתונאי שלהם יצר במידה מסוימת את ה-DNA של הקבוצה, המאפיין אותה עד היום.

סערת הקורונה

את תחילת שנת 2020 התחלנו בדיווחים אופטימיים על מצבה של תעשיית ההיי-טק, על גידול בפעילותה ותחזיות מעודדות. ואז, באמצע חודש מרס, פרצה הקורונה בכל העולם וגם אצלנו ושינתה את כל סדר היום והחיים בישראל. תחום הכנסים, התערוכות והאירועים נעצר מ-100 ל-0 ביום אחד. אולמות האירועים נסגרו בן לילה ולא חזרו לפעילות עד היום. גם אנחנו היינו צריכים לחשב מסלול מחדש. ההתאוששות הייתה מיידית. למעשה, המשכנו לעשות את מה שאנו יודעים לעשות 40 שנה: לייצר את התכנים הטובים ביותר, ולארגן, ליזום ולהפיק את הכנסים ובאופן הווירטואלי כמתחייב בעידן הקורונה.

שוב, נפגשו פה צרכים ויכולות. הצרכים של חברות ההיי-טק, שהבינו כי הדרך שלהם להמשכיות עסקית ושיווק המוצרים שלהם תתבטא בצורה הטובה ביותר בפורמטים הייחודיים של הכנסים הווירטואלים שלנו על זום ועל פלטפורמות אחרות.

בתקופה זו חיזקנו את כל המדיות הדיגיטליות שלנו, גם החזותיות, והעלינו בהצלחה רבה את פלטפורמת הפודקאסטים, בשיא ימי הקורונה, ובקרוב נגיע ל-200 הסכתים.

כולנו מתגעגעים ומצפים לחזור לכנסים הפיסיים, למפגשים פנים אל פנים, שהקורונה המחישה יותר מכל, כי אין להם תחליף למרות ועל אף התחליפים הקיימים האחרים, שגם הם שינו סדרי עולם. אנחנו, באנשים ומחשבים, ערוכים באופן מיידי לעבור לכנסים פיסיים, אם כי ברור לכולם, שכמו בתחומים אחרים – גם תעשיית האירועים והכנסים תצטרך להתאים עצמה למציאות ההיברידית החדשה. ועוד מילה על הכנסים הווירטואליים: שוב הוכח הייחוד של תעשיה זו, שיודעת להעריך מקצועיות ושותפות.

בנוסף, ההוכחה הטובה ביותר לעוצמת שמירת המסורת מצד אחד וחדשנות מצד שני היא המפגש המקצועי של מועדון המנמ"רים והמנכ"לים, שייערך לראשונה בדובאי במרס 2021.

זה המקום להודות ולהוקיר לכל שותפינו העסקיים, לחברות ההיי-טק, למנמ"רים, שהם ללא ספק גיבורי הקורונה, ולכל אלו שהמשיכו לתת בנו אמון למרות ועל אף המציאות המורכבת ואפילו קשה, גם לנו.

חגיגות 40

ציון יום ההולדת השנה מסמל עבורנו אתגר חדש: מתחילים לציין את חגיגות ה-40 לאנשים ומחשבים. בחודשים הקרובים נכריז על כמה פרויקטים, שנועדו לשתף אתכם בציוני הדרך שלנו בארבעת העשורים האחרונים. באירועים אלו ניישם את החזון של אנשים ומחשבים, שתמציתו אנשים לפני מחשבים. נציין את האנשים שמלווים את התעשייה, אלו שנתנו לה את המאפיינים הייחודיים שלה של קהילה מגובשת, חיה ותוססת. אנחנו, באנשים ומחשבים, מתרגשים בכל פעם שאתם, נציגי התעשייה, בהזדמנויות שונות מעלים על נס את תרומתנו לגיבוש קהילת ההיי-טק, שמייצגת את התעשייה שתמיד הייתה חוד החנית של הכלכלה הישראלית, והיום, יותר מתמיד, היא מסומנת כתשתית היחידה כמעט שמסוגלת לסייע לכלכלה המרוסקת לצאת מהמשבר החמור שנקלעה אליו.

בשנות -40 אנחנו ניתן את הבמה לכם, קוראינו ושותפינו, אלו שבזכותם אנחנו פועלים וגאים לשרת אתכם. בין היתר, נכריז בקרוב על תחרות מאמרים מקצועיים איכותיים, מרחיבי דעת ומוסיפי ערך, שייבחרו על ידי ועדה בלתי תלויה. המאמרים שייבחרו למקומות הראשונים יזכו בפרסים כספיים.

במסגרת אירועי ה-40 נוקיר תודה ונחבק את ההון האנושי של קבוצת אנשים ומחשבים. נציין ונכיר את המנהלים והעובדים הוותיקים, שחלק מהם מלווים אותה מיומה הראשון., אותם אלו שנושאים בנטל היום יומי כדי לייצר את התכנים ואת האירועים הטובים והמקצועיים ביותר. אלו הם שחקני הנשמה, שבלעדיהם שום דבר לא היה קורה. כל אחד מהם מגיע בכל בוקר לעבודה עם חיוך ועם אנרגיות להתמודד עם שלל האתגרים, לפני הקורונה ובפרט עכשיו. וכמובן, אי אפשר שוב ושוב שלא להעריך ולהצדיע למובילי הקבוצה, פלי ודליה, שלא מפסיקים לחדש, לתמוך ובעיקר להישאר אופטימיים, משימה לא קלה בשמונת החודשים האחרונים.

ובקיצור: שנת 2021 תמשיך להיות שנה מאתגרת, שבה נמשיך לחיות בצל הקורונה, אבל נהיה כל הזמן עם העיניים שצופות קדימה, עם לא מעט אופטימיות ותקווה, ובעיקר הרבה יצירתיות ונחישות. אלו הם המרכיבים שאפשרנו לנו להגיע עד הלום, ובעזרתם נמשיך איתכם קדימה עוד ארבעה עשורים לפחות.

הפוסט שנת ה-40 לאנשים ומחשבים מתחילה, שנה מורכבת עומדת להסתיים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שנת הלימודים האקדמית מתנהלת לעת עתה על בסיס למידה מרחוק על פלטפורמות Zoom ומערכות למידה אחרות. מערכת אנשים ומחשבים שוחחה עם כמה מראשי המגמות והפקולטות למדעים כדי לשמוע איך מכשירים את דור העתיד של ההיי-טק במציאות הנוכחית.

בבית הספר להנדסה במכללה האקדמית כנרת לומדים השנה 600 סטודנטים, מתוך 2,300 סטודנטים בכל המכללה. לדברי ד"ר יעל דמבינסקי, העומדת בראש בית הספר, מתחילת השנה האתגר של המכללה הוא יותר חברתי, מאחר שהיא ממוקמת בפריפריה. "מאחר שרוב הסטודנטים אינם גרים באזור, התקווה היא שבתום הקורונה, כאשר יהיה אפשר לחזור וללמד באופן פיסי, הם יחזרו לאזור הכנרת והצפון. חסרים אנשים בפריפריה", היא אומרת. "החזון שלי, שהתחלתי לממש מיד עם כניסתי לתפקיד, הוא לחבר כמה שיותר סטודנטים עם פרויקטים בתעשייה, וגם כדי להדק יותר את הקשר בין תעשייה לאקדמיה. היא מספרת, שכבר יזמה פרויקטים במסגרת החברה הכלכלית שיושבת בסמוך למכללה, והם משולבים שם בעבודות באופן מלא. "התפיסה שלנו בהכשרת מהנדסים פה היא בראייה רב מערכתית," אומרת דמבינסקי. "התחלנו השנה בקורס, שעיקר הפעילות שלו היא עבודה משותפת על סוג של סטארט-אפ, שאחר כך יוצג באקסלרטור של כנרת, שם נגיע עד לשלב של POC".

לגבי הלימודים מרחוק, שמתחייבים בתקופה זו, אומרת דמבינסקי, כי היא מעריכה שגם אחרי תום המשבר ימשיכו הלימודים בפורמט היברידי – גם מרחוק וגם פיסיים.

ד"ר דגנית ערמון, מכללת אפקה: ערוכים לתרחיש של חזרה מיידית ללימודים פיסיים בכיתות

ד"ר דגנית ערמון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בת"א, אומרת, כי מגמת הגידול במספר הסטודנטים בכל המוסדות האקדמיים הורגשה גם אצלם. בבית הספר יש שני מסלולים: הנדסת תוכנה שקיים כבר שנים רבות, ומסלול חדש למדעי המחשב, שגם הוא זוכה להצלחה לא מעטה. בנוסף, בבית הספר יש מסלול משולב של לימודים לאחר תואר, שמשלב בין הנדסה לתחומים שונים, כמו חשמל, בריאות ועוד. "הגידול הורגש בכל המסלולים, אבל עצרנו בנקודה שבה הבנו, שלמרות שהלימודים הם לכאורה ב-Zoom, לא רצינו למלא את הכיתות במספר רב מדי של סטודנטים. אנחנו ערוכים לכל תרחיש, כולל תרחיש שבו יתאפשר להחזיר את הסטודנטים לכיתות הפיסיות" אומרת ד"ר ארמון, "יש לנו שיבוצים גם למסגרות לימוד מרחוק, שיבוץ מדויק לכל כיתה, ולימודים היברידיים, וגם כאן אנו ערוכים למודל של לימודים משולבים, כשהמרצה בכיתה וסטודנטים רואים אותו בבית".

ד"ר דגנית ערמון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בת"א. צילום: דוברות אפקה

לגבי פרופיל המהנדסים שהמכללה שואפת לחנך אומרת ד"ר ארמון, כי "אנחנו מלמדים את הסטודנטים את כל יסודות מקצוע ההנדסה, כאשר עיקר תפקידו של מהנדס הוא לבנות מערכות. אצלנו הדגש הוא ליישם את כל יסודות המחשב וללמוד איך ממתכננים מערכות תוכנה".

הפוסט האתגר בעידן הלמידה מרחוק: להחזיר את הסטודנטים לפריפריה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות